1. ראפור
מנחה NLP טוב מצטיין ביכולת ביצוע ראפור- כימיה תקשורתית ברמה גבוה. הראפור מתבצע באופן טבעי וזורם, התאמות פיזיולוגיות, טונציה, התאמות מילוליות ועוד… הראפור הוא היסוד לתקשורת טובה, התנגדות וקושי בתקשורת הם סימן על חוסר ראפור. לכן בין המיומנויות הראשונות שNLPיסט לומד ומתאמן הוא הראפור. רבים פונים אלי ושואלים מה הם ההדגשים החשובים לביצוע הנחיה טובה, במאמר זה אני מעלה חלק מהם ונמשיך בס”ד במאמרים הבאים.
במפגש הראשון נשוחח כשיחת הקדמה קלה..SmallTalk
שלום… אני שמח לפגוש אותך… איך היה בדרך.. איך היתה הנסיעה..? וכדומה, (שיחה קצרה כללית) .. תוך כדי השיחה נכניס אמונות מקדימות מעצימות, כגון משפט: “לפני שניצור שינוי להצלחה… בוא נכיר אחד את השני קצת..”.. או “לפני שאנחנו נגשים לפתרון/פותרים את הבעיה/האתגר …”, “בוא נשתה כוס תה/קפה…” , “ספר לי קצת על עצמך”…
בשאר המפגשים גם תהיה שיחת SmallTalk ולאחר כן נכנס להנחיה לנושא שלשמו המונחה/המתאמן הגיע. תוך כדי השיחה מנחה הNLP המתקדם מזהה האם המונחה מדבר יותר על מחשבות, רגשות,פעולות… כמו כן, שים לב אם השפה שלו ראייתית שמיעתית או רגשית… מה מודל התקשורת הכללי שלו ומה המודל הספציפי שהוא פועל בתיאור הבעיה. כל אלו הם כלים ונתונים חשובים להעמקת ראפור ויצירת תקשורת איכותית ומקדמת עם תת המודע שלו.
2. בירור מטרת הלקוח
נאמר שיש לו פוביה, פחד מקהל, כלבים או אחר… זה כבר ברור מה הוא צריך ואין צורך לעשות שאלון תוצאה כהלכה… כי יש כבר כיוון מה אני הולך לעשות כאן. אנחנו לא פקידים… אין צורך לשאול שוב כי כבר הלקוח אמר שיש לו פוביה והוא רוצה לטוס…וכדומה. למעשה כשהוא מגדיר ברור הוא בא מוכן יש לו מטרה קונקרטית כגון : “אני רוצה לצאת מפוביה..” – יש לזה הקשר, אנו יודעים מה הוא רוצה..לא צריך תשאול ארוך של “תוצאה מעוצבת כהלכה”.
כשהבעיה לא מוגדרת או מוגדרת בעמימות אנו נשאל את השאלות המתאימות על מנת להגיע למקסימום הבנה ע”י ביאור מדויק של הסיטואציה. כל בעיה היא תלויה הקשר, בכל הקשר יש VAK, המנחה צריך להגיע לבהירות באיזה מקום? / איפה, מתי? עם מי? קוראת הבעיה… מה הטריגר של הבעיה? איך הוא יודע שזו בעיה? איך הוא ידע שהבעיה נפתרה? מה הוא רוצה? המטרה והמצב הרצוי גם צריך להיות ברור ומוגדר VAK, מתי? איפה? עם מי? מה יראה, ישמע וירגיש כשהבעיה תיפטר? מה יראו עליו, ישמעו או ירגישו ממנו כשהבעיה תיפתר? איך הוא יגיב או יתנהג חדש? וכו’…
לאחר כל התשאול כפי שלמדתם הנוסחה(הגדרת רצוי) הסופית צריכה להיות מוגדרת ברור. במידה והתוצאה(הנוסחה) מוגדרת בעמימות תהליכי הNLP לא יעבדו. הגדרה מדויקת היא “אם” כל ההצלחות בניתוב הנוירולוגי במוח של הלקוח.
3. אסור שיהיה בתוצאה כהלכה
מילים עם הפרות מטה מודל,אלא רק הגדרות מדויקות, “מה אני מרגיש”, “מה אני עושה”. וזה צריך להיראות כך: כשאהיה במקום/בסיטואציה ספציפית(הקשר)____ ארגיש___(שמח/בטחון/רוגע) ואתנהג/אפעל_______(אדבר בקול נמוך,אחייך,אומר ..)
{“אני מרגיש מאושר”.. זה לא רגש. / ממוקד / חד / רענן – זה הלך רוח.}
4. צריך להיות אקולוגי ומדויק ב VAK
אי אפשר לכתוב בתוצאה .. “בכל פעם שאני כועס…” , “בכל פעם שאני צריך…” , “בכל פעם שאני מוכרח…” כאשר משתמשים בהגדרה שלילית ורוצים להתקין בתת המודע מילים כמו בכל פעם שאכעס… למעשה מתקינים לתת המודע הוראה ואיזכור של כעס ואת זה לא היינו רוצים לעשות למונחה שלנו. אלא נגדיר ונתקין הוראות חיוביות ומדויקות. תת המודע דורש ופועל בהוראות מדויקות.
ההקשר חייב להיות גם מוגדר כ- VAK , תוצאה מעוצבת היא תוכנה ללא מודע של האדם שאותה הוא יבצע במציאות, אם הוא לא רואה בבירור את כל התמונה איך היא במציאות הספציפית מתקיימת , אזי לא יעשה שינוי.
5. אקולוגיה – נתחיל לבדוק את הסיטואציה, אקולוגיה ורווח משני, אחרת הבעיה יכולה/עלולה לחזור.
מטרה אמורפית – כאשר הגדרת הבעיה של הלקוח היא כללית, ובדרך כלל אנשים מגדירים את הבעיה שלהם מאוד כללי, כתוצאה מעיוותים השמטות והכללות, כאן נעשה “תוצאה מעוצבת כהלכה”, נשתמש במטה מודל ושאלות בירור תוך כדי התשאול, נזהה אמונות מגבילות ונרשום אותן בצד.. זהויות בעייתיות.. והתנהגויות מחבלות..
דוגמא להגדרת מטרה בצורה אמורפית – “אני רוצה שיהיה לי טוב, חיים טובים”.
או דוגמא להגדרה שהיא לא אקולגית: , “בכל פעם שהילדים מעצבנים אותי , אני רוצה להיות רגוע..” , עצם זה שהגדרנו בתוצאה את המילה “מעצבנים” אנו מקודדים לו עצבים.. זה כמו “שפת קודש”, זה “קודים” כל מילה יש לשקול בזהב.