פעמים רבות שמענו את זה מהורים, חברים, מורים, בוס… “מה.. זה קטן!”… “זה כלום”.. “אבל לא עשית את זה”… “מה זה שווה אם לא עשית או מה זה שווה אם לא השגת את זה”.. “העיקר התוצאה, תכל’ס”…
משפטים אלו וכדומה להם הם משפטים הבאים מגישת המבקר ומכיוון שנחשפנו להם בכל אורך החיים שלנו, גם אנו סיגלנו זאת וגישה זו נעשתה חלק מהמבקר הפנימי שבנו שמחליש אותנו ומרדים את המוטיבציה.
משוב המבקר הפנימי מתעלם מההצלחות ומכל הפעולות שהאדם עשה כדי להגיע לאן שהגיע…
אנו כמנחים יוצרים מבנה של “העצמה” עם הלקוח באמצעות התפעלות, שבח, ציון כל פעולה שהיא ולו הקטנה ביותר.. כשתת המודע של הלקוח ישמע זאת יתעורר לכיוון ההצלחה והמצוינות. המשוב יהיה בדרך כלל מיד לאחר שראינו פעולה או שינוי כל שהוא אצל הלקוח תוך כדי ההנחיה. נשתמש במילים מעצימות מאותתות הצלחה לתת המודע..
“וואוו.. נפלא! “, “מצוין! “, “עבודה טובה”, “נהדר”, ,כל הכבוד”, “בדיוק כך!” .. וכו’…